לכל מטופל בישראל יש מערך שלם של זכויות המעוגנות בחקיקה, מרגע הפנייה הראשונה לקופת החולים ועד השחרור מאשפוז. חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובעים מה מגיע לכם, ממי, ובאילו תנאים. המדריך הזה ממפה את הזכויות המרכזיות בכל תחנה במסע הרפואי, ומסביר לאן פונים כשמשהו מסתבך.
שני החוקים שכל מטופל צריך להכיר
הבסיס לזכויות הרפואיות בישראל נשען על שני חוקים מרכזיים. הראשון הוא חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שקובע כי כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות וזכאי לסל שירותים אחיד, המכונה סל הבריאות. החוק מחייב את קופות החולים לקבל כל תושב שמבקש להצטרף אליהן, ללא קשר לגיל או למצב רפואי, ומעניק לכם את הזכות לעבור בין הקופות במועדים הקבועים בדין.
החוק השני הוא חוק זכויות החולה, שמסדיר את היחסים שבין המטופל למטפל ולמוסד הרפואי. החוק קובע שאסור להפלות מטופלים, שיש לתת טיפול רפואי בהסכמה מדעת בלבד, שמגיע לכם מידע מלא על מצבכם הרפואי ועל חלופות הטיפול, ושחלה חובת סודיות רפואית על כל מי שמטפל בכם. שני החוקים האלה הם נקודת המוצא לכל דרישה שתעמידו מול המערכת.
לצד שני החוקים המרכזיים פועלת חקיקה משלימה, ובה חוקים והסדרים שנוגעים לבריאות הנפש, לזכויות אנשים עם מוגבלות ולביטוחי הבריאות הפרטיים. אבל ברוב המוחלט של המפגשים שלכם עם המערכת, התשובה לשאלה מה מותר ומה אסור נמצאת באחד משני החוקים האלה, ולכן כדאי להכיר את העקרונות שלהם עוד לפני שנוצרת בעיה.
הזכויות שלכם מול קופת החולים
קופת החולים היא הכתובת הראשונה למימוש רוב הזכויות הרפואיות. היא מחויבת לספק לכם את כל השירותים הכלולים בסל הבריאות בזמן סביר, במרחק סביר ובאיכות נאותה. יש לכם זכות לבחור רופא מטפל מתוך הסדרי הקופה, לקבל הפניות לרופאים מומחים, ולערער בתוך הקופה על החלטות שפוגעות בכם.
אחת הנקודות שמייצרות הכי הרבה חיכוך היא תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל. גם כאן אתם לא בהכרח בסוף הדרך: קיימות ועדות חריגים בקופות, ביטוחים משלימים ומנגנוני ערעור. הסברנו בהרחבה את המסלולים לקבלת החזר על תרופות שלא בסל הבריאות, כולל איך מגישים בקשה לוועדת חריגים ומה עושים אחרי סירוב.
לפני כל התנהלות מול הקופה, כדאי לוודא שאתם מגיעים מוכנים:
- בדקו אם השירות או התרופה כלולים בסל הבריאות או בביטוח המשלים שלכם
- בקשו כל סירוב של הקופה בכתב, עם נימוק מסודר
- שמרו העתקים של הפניות, מכתבי רופאים וסיכומי בדיקות
- בררו מהם מועדי הערעור על החלטת הקופה לפני שהם חולפים
זכויות באשפוז: מהמיון ועד מכתב השחרור
ברגע שאתם עוברים את דלתות בית החולים, נכנסות לתוקף שורה של זכויות שרבים אינם מכירים. יש לכם זכות לדעת את שמו ותפקידו של כל מי שמטפל בכם, זכות לפרטיות במהלך בדיקות וטיפולים, וזכות לקבל הסבר מלא לפני כל פרוצדורה ולחתום על הסכמה רק אחרי שהבנתם אותה. בסיום האשפוז מגיע לכם מכתב שחרור מפורט, שמסכם את הטיפול וההנחיות להמשך.
חשוב לזכור שגם באשפוז נשמרת לכם הזכות להסכמה מדעת: הצוות הרפואי נדרש להסביר לכם מהו הטיפול המוצע, מהם הסיכונים והסיכויים שלו ואילו חלופות קיימות, ואתם רשאים לסרב לטיפול או לבקש זמן לשקול. במצבי חירום שבהם נשקפת סכנה מיידית לחיים, החוק מאפשר לטפל גם בלי הסכמה, אבל אלה החריגים ולא הכלל.
אשפוז הוא גם המצב שבו מטופלים מרגישים הכי פגיעים, ולכן חשוב להכיר את הכללים מראש. ריכזנו את כל הזכויות שלכם בזמן אשפוז בבית החולים במדריך נפרד: ליווי של אדם קרוב, קבלת מידע שוטף, סירוב לטיפול, וההתנהלות מול הצוות במחלקה.
המידע הרפואי שלכם: רשומה, סודיות וחוות דעת נוספת
חוק זכויות החולה קובע שהמידע הרפואי עליכם שייך קודם כל לכם. יש לכם זכות לעיין ברשומה הרפואית שלכם ולקבל העתק ממנה, בין אם מדובר בתיק בקופת החולים ובין אם בסיכומי אשפוז מבית החולים. במקביל, כל המטפלים מחויבים לשמור על סודיות רפואית, ומסירת מידע לגורם שלישי מותרת רק במקרים שהחוק מגדיר.
זכות חשובה נוספת שמעוגנת באותו חוק היא הזכות לקבל חוות דעת נוספת על מצבכם הרפואי, והמטפל והמוסד הרפואי אף מחויבים לסייע לכם לממש אותה. לפני החלטה על ניתוח או טיפול משמעותי, שווה לקרוא איך עושים את זה נכון במדריך על הזכות לחוות דעת שנייה וכיצד מממשים אותה בפועל.
כשמשהו משתבש: ממי דורשים תשובות
גם במערכת בריאות טובה קורים כשלים: אבחון שהתעכב, טיפול שנעשה ברשלנות, או התנהלות מזלזלת. במקרים כאלה יש לכם כמה מסלולי פעולה, וכדאי לפעול לפי סדר מדורג:
- פנו לגורם המטפל. הרבה בעיות נפתרות מול הרופא, האחות האחראית או האחראי על פניות הציבור במוסד הרפואי. בקשו תיעוד בכתב של הפנייה והתשובה.
- הגישו תלונה רשמית. בכל קופת חולים ובכל בית חולים פועל ממונה על פניות הציבור, ומעליהם קיימים מנגנוני קבילות ארציים של משרד הבריאות, שמוסמכים לברר תלונות על שירותים רפואיים ועל הפרת זכויות מבוטחים.
- בדקו אם קיימת עילה משפטית. כשנגרם נזק ממשי כתוצאה מטיפול רשלני, ייתכן שעומדת לכם עילת תביעה. מומלץ להבין קודם מתי רשלנות רפואית מקימה עילה לתביעה ואילו תנאים צריכים להתקיים.
בכל אחד מהמסלולים, התיעוד הוא המפתח: רשומות רפואיות, מכתבים, שמות בעלי תפקידים ותאריכים. ככל שהתיק שלכם מסודר יותר, כך הסיכוי לקבל מענה ענייני גבוה יותר.
שאלות נפוצות
מה מגיע לי מקופת החולים לפי חוק?
כל תושב ישראל זכאי לסל שירותים אחיד מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי: שירותי רפואה בקהילה, אשפוז, תרופות שבסל, בדיקות ושיקום. הקופה מחויבת לספק את השירותים בזמן סביר ובמרחק סביר ממקום המגורים, ואינה רשאית לדחות מצטרפים או להתנות קבלה במצב רפואי.
האם בית חולים חייב למסור לי את התיק הרפואי שלי?
כן. חוק זכויות החולה מעניק לכל מטופל זכות לעיין ברשומה הרפואית שלו ולקבל העתק ממנה, והמוסד הרפואי מחויב להיענות לבקשה. סירוב אפשרי רק במקרים חריגים שהחוק מגדיר, וגם אז נדרשת החלטה מנומקת.
למי מתלוננים על טיפול רפואי לקוי?
מתחילים אצל האחראי על פניות הציבור בקופת החולים או בבית החולים שבו טופלתם. אם לא קיבלתם מענה, אפשר לפנות למנגנוני הקבילות הארציים שפועלים במסגרת משרד הבריאות. במקרים של נזק ממשי, כדאי לבחון גם את האפיק המשפטי בליווי מקצועי.
האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ואין להסתמך עליו ככזה. בכל מקרה ספציפי יש להיוועץ בגורם מקצועי מוסמך.
